ארץעץ זו מסורת אצלנו במשפחה. קודם ליאם, ואז אמיל כל שנה בחרו (ואמיל עדיין בוחר) לקחת חלק בחוג.  היום של ארץעץ זה היום שבו אמיל הולך בחדווה לבית ספר, בלי קיטורי בוקר. כאלה חברים טובים יצאו משם – הצב מה המצב, הנחש המשולש, כף עץ של ענקים.  

וזו רק ההתחלה. כי בזכות ארץעץ יש בבית ארגז נגרות שעובדים איתו בסופ"ש (וזה לא הגיע מאיתנו, ההורים). יוצרים, מגלפים, מוצאים את הקסם שבעץ, בלי חשש מהכלים, מרגישים בנוח. נוגעים בחומר. ומביאים את ההומור והפנטזיה המיוחדים של המפגש איתך הביתה. מה עוד נבקש?

תודה על כל זה, להתרעץ