כוכבת השוקו נכנסת לארץעץ ואומרת: "אוףףף. שוב פעם נגרות. מי שרוצה חפירות ושעמום שיבוא לארץעץ." 

והמורה? (רועי הגורילה, שמו) ענה לה: "מה פתאום?! מגניב כאן! סלטות ופעלולים!"

זהו שלא. הגורילה לקח דף ורשם משהו בכתב גדול. אז מסמר אותו במכת פטיש על דלת הכניסה: "חפירות ושעמום – זה כאן".

ברוכים הבאים לארץעץ!

כן… קחו את השיוף למשל. לפעמים לשייף זה משעמם: לשייף, לשייף, לשייף. קדימה, אחורה. אותה חתיכת עץ. אותה תנועה עוד ועוד.

אבל אז… אם נמשיך מספיק זמן – קורים שני דברים:

 אחד. זה נהיה חלק ונעים. איך בודקים? מרימים את החתיכה ומלטפים איתה את האף. (קודם כל תוודאו שיש לכם אף.) 

שתיים. מפעולת השיוף נוצרת אבקה צהובה ועדינה, כמעט זוהרת. אבקת משאלות. אפשר לאסוף אותה בכף יד, להביע משאלה ולנשוף. פוף… 

ואתם יודעים מה קורה למשאלות כשהן מחוברות לעבודה קשה? 

בדיוק. 

משאלות מתגשמים. 

ברוכים הבאים לארץעץ!